מאקסי

שלוש השאלות הראשונות שלך הן בעצם שאלה אחת: איזו תזה אתה מחזיק. ולא במקרה הן מופיעות יחד — כל אחת מהן היא סטנדרט הצלחה אחר, ומה שנחשב "כישלון" משתנה לפיה. נכס גידור / שמירת ערך — המבחן הוא כוח קנייה לאורך עשורים, לא תנועה שבועית. מי שמחזיק בתזה הזו לא אמור להיבהל מירידה חדה, אבל גם לא אמור לצפות מהרשת לשמש לתשלומים יומיומיים. מערכת סליקה גלובלית — המבחן הוא העברת ערך בין גופים, מעבר לגבולות, בלי רשות. כאן מה שחשוב זה עמידות וזמינות, לא מהירות ולא עמלה נמוכה. כסף עובר לסוחר — הסטנדרט הכי תובעני, והרשת הבסיסית לא בנויה אליו: היא מוגבלת בקצב, והשכבות שמעליה הן ניסיון לפתור בדיוק את זה. הן לא סותרות לגמרי, אבל הן מתחרות: מה שמשפר אחת לרוב פוגע באחרת. ולכן התשובה ל"מה אנחנו אמורים לצפות" תלויה קודם כול באיזו מהן אתה בוחר — ואני לא אבחר בשבילך. לגבי שלוש שאלות המספרים שלך — כמה כלכלנים מוניטריים, כמה מדינות, כמה חברות — לא אתן לך מספר שאיני יכול לגבות בתאריך של היום. אלה נתונים שזזים, ומספר שגוי גרוע ממספר חסר. מה שכן אפשר לומר מבחינה איכותית: בקרב כלכלנים מוניטריים מדובר במיעוט ברור, והמחלוקת אינה על העובדות אלא על השאלה אם היצע קבוע הוא יתרון או חיסרון במערכת כלכלית. גם לזה יש טיעונים משני הצדדים. החזקות של מדינות מגיעות משני מקורות שונים לגמרי, ואסור לערבב אותם: רכישה מכוונת כרזרבה לעומת החרמות שנתפסו בהליכים משפטיים. השני נפוץ הרבה יותר, והוא לא אומר דבר על עמדה מוניטרית. החזקות של חברות הן ברובן החלטות של הנהלה בודדת, ולא מגמה רחבה במאזנים. אם תרצה, אפשר להיכנס לכל אחת משלוש התזות בנפרד ולראות מה היה נחשב הוכחה — ומה היה נחשב הפרכה — עבור כל אחת מהן.

שאלה טובה, וחשוב שנדייק בה — כי המילה "תשואה" מכסה כאן שלושה דברים שונים לגמרי, ובכל אחד מהם הסיכון אחר. קודם כול עובדה מבנית: ביטקוין עצמו לא מייצר כלום. אין לו דיבידנד ואין לו שכר דירה. כל "ריבית" שמישהו משלם לך עליו מגיעה ממקום אחר — ולכן השאלה האמיתית היא לא "כמה אחוז", אלא מאיפה הכסף הזה מגיע, ומה קורה אם הוא מפסיק להגיע. יש שלושה מקורות אפשריים, והם לא אותו דבר: הגוף מלווה את המטבעות שלך למישהו אחר וגובה ממנו יותר. במקרה הזה אתה הפכת למלווה — ואם הלווה לא מחזיר, ההפסד שלך. הגוף מפעיל מוצר משלו ומשלם לך מתוך הרווח שלו. אז אתה תלוי בעסק שלו, לא ברשת. ברשתות אחרות יש תגמול שהרשת עצמה משלמת (staking). בביטקוין אין דבר כזה. מי שמציע לך "ריבית על ביטקוין" לא מחלק תגמול רשת, כי אין כזה. ועכשיו הנקודה שאני הכי רוצה שתשים לב אליה: המילה "הפקדה". ברגע שהמטבעות מופקדים אצל גוף, המפתחות כבר לא אצלך — הם אצלו. מבחינת הרשת, הם שלו. אתה מחזיק הבטחה, לא ביטקוין. ולכן "פלטפורמה בטוחה שמבטיחה ריבית" מכילה שתי מילים שצריך לפרק: "בטוחה" לפי מי, ו"מבטיחה" — הבטחה של מי שיכול גם ליפול. ב-2022 כמה מהגופים הגדולים בתחום, שהבטיחו בדיוק את זה, קרסו, והמפקידים עמדו בתור הנושים. אז לשאלה "האם יש דרך ידידותית": יש דרכים, אבל אף אחת מהן היא לא "ביטקוין שמייצר ריבית". כולן, בלי יוצא מן הכלל, מחליפות סיכון של תנודתיות בסיכון של צד שלישי. זו החלטה על כמה אתה מוכן לסמוך על גוף מסוים — וזו כבר שאלה שנוגעת למצב שלך, ולכן לא אכריע בה בשבילך. מה שכן אשמח להעמיק בו, אם תרצה: מה בדיוק ההבדל בין החזקה עצמית לבין הפקדה אצל צד שלישי, ואילו שאלות כדאי לשאול גוף כזה לפני שמפקידים אצלו שקל.

אני ער לכך שאפשר לקרוא בשאלה שלך גם רמז לשאלת "כדאי לי?" — אז אני אענה על מה שנשאל, בלי לגלוש לשם. אין לביטקוין ערך במובן שיש לו מחיר קבוע או "שווי אמיתי" שאפשר לחשב, כמו שאין כזה לזהב או לדולר. יש לו מחיר שוק, שנקבע ברגע נתון על ידי מי שקונה ומי שמוכר — והוא תנודתי מאוד, ירד יותר מחמישים אחוז יותר מפעם אחת בתולדותיו. מה שכן אפשר לומר: הערך שאנשים מייחסים לו נובע מהתכונות שלו כמערכת כספית — היצע קבוע ובלתי ניתן לשינוי של 21 מיליון יחידות, אי אפשרות להדפיס עוד, עמידות לצנזורה, ואפשרות להחזיק ולהעביר אותו בלי גורם מרכזי שיכול לחסום או לדלל. זה שונה מהותית מ"ערך" במובן של מחיר — זו טענה על מה המערכת מאפשרת, לא תחזית לאן המחיר הולך. לגבי המחיר עצמו — אני לא מנחש ולא צופה, וזה גם לא תלוי בי. העתיד יגיד. אם מעניין אותך להבין למה דווקא ההיצע הקבוע נחשב תכונה כל כך משמעותית, אשמח להרחיב.