שלוש השאלות הראשונות שלך הן בעצם שאלה אחת: איזו תזה אתה מחזיק. ולא במקרה הן מופיעות יחד — כל אחת מהן היא סטנדרט הצלחה אחר, ומה שנחשב "כישלון" משתנה לפיה.

• נכס גידור / שמירת ערך — המבחן הוא כוח קנייה לאורך עשורים, לא תנועה שבועית. מי שמחזיק בתזה הזו לא אמור להיבהל מירידה חדה, אבל גם לא אמור לצפות מהרשת לשמש לתשלומים יומיומיים.
• מערכת סליקה גלובלית — המבחן הוא העברת ערך בין גופים, מעבר לגבולות, בלי רשות. כאן מה שחשוב זה עמידות וזמינות, לא מהירות ולא עמלה נמוכה.
• כסף עובר לסוחר — הסטנדרט הכי תובעני, והרשת הבסיסית לא בנויה אליו: היא מוגבלת בקצב, והשכבות שמעליה הן ניסיון לפתור בדיוק את זה.

הן לא סותרות לגמרי, אבל הן מתחרות: מה שמשפר אחת לרוב פוגע באחרת. ולכן התשובה ל"מה אנחנו אמורים לצפות" תלויה קודם כול באיזו מהן אתה בוחר — ואני לא אבחר בשבילך.

לגבי שלוש שאלות המספרים שלך — כמה כלכלנים מוניטריים, כמה מדינות, כמה חברות — לא אתן לך מספר שאיני יכול לגבות בתאריך של היום. אלה נתונים שזזים, ומספר שגוי גרוע ממספר חסר. מה שכן אפשר לומר מבחינה איכותית:

• בקרב כלכלנים מוניטריים מדובר במיעוט ברור, והמחלוקת אינה על העובדות אלא על השאלה אם היצע קבוע הוא יתרון או חיסרון במערכת כלכלית. גם לזה יש טיעונים משני הצדדים.
• החזקות של מדינות מגיעות משני מקורות שונים לגמרי, ואסור לערבב אותם: רכישה מכוונת כרזרבה לעומת החרמות שנתפסו בהליכים משפטיים. השני נפוץ הרבה יותר, והוא לא אומר דבר על עמדה מוניטרית.
• החזקות של חברות הן ברובן החלטות של הנהלה בודדת, ולא מגמה רחבה במאזנים.

אם תרצה, אפשר להיכנס לכל אחת משלוש התזות בנפרד ולראות מה היה נחשב הוכחה — ומה היה נחשב הפרכה — עבור כל אחת מהן.

שאלה טובה, וחשוב שנדייק בה — כי המילה "תשואה" מכסה כאן שלושה דברים שונים לגמרי, ובכל אחד מהם הסיכון אחר.

קודם כול עובדה מבנית: ביטקוין עצמו לא מייצר כלום. אין לו דיבידנד ואין לו שכר דירה. כל "ריבית" שמישהו משלם לך עליו מגיעה ממקום אחר — ולכן השאלה האמיתית היא לא "כמה אחוז", אלא מאיפה הכסף הזה מגיע, ומה קורה אם הוא מפסיק להגיע.

יש שלושה מקורות אפשריים, והם לא אותו דבר:

• הגוף מלווה את המטבעות שלך למישהו אחר וגובה ממנו יותר. במקרה הזה אתה הפכת למלווה — ואם הלווה לא מחזיר, ההפסד שלך.
• הגוף מפעיל מוצר משלו ומשלם לך מתוך הרווח שלו. אז אתה תלוי בעסק שלו, לא ברשת.
• ברשתות אחרות יש תגמול שהרשת עצמה משלמת (staking). בביטקוין אין דבר כזה. מי שמציע לך "ריבית על ביטקוין" לא מחלק תגמול רשת, כי אין כזה.

ועכשיו הנקודה שאני הכי רוצה שתשים לב אליה: המילה "הפקדה". ברגע שהמטבעות מופקדים אצל גוף, המפתחות כבר לא אצלך — הם אצלו. מבחינת הרשת, הם שלו. אתה מחזיק הבטחה, לא ביטקוין. ולכן "פלטפורמה בטוחה שמבטיחה ריבית" מכילה שתי מילים שצריך לפרק: "בטוחה" לפי מי, ו"מבטיחה" — הבטחה של מי שיכול גם ליפול. ב-2022 כמה מהגופים הגדולים בתחום, שהבטיחו בדיוק את זה, קרסו, והמפקידים עמדו בתור הנושים.

אז לשאלה "האם יש דרך ידידותית": יש דרכים, אבל אף אחת מהן היא לא "ביטקוין שמייצר ריבית". כולן, בלי יוצא מן הכלל, מחליפות סיכון של תנודתיות בסיכון של צד שלישי. זו החלטה על כמה אתה מוכן לסמוך על גוף מסוים — וזו כבר שאלה שנוגעת למצב שלך, ולכן לא אכריע בה בשבילך.

מה שכן אשמח להעמיק בו, אם תרצה: מה בדיוק ההבדל בין החזקה עצמית לבין הפקדה אצל צד שלישי, ואילו שאלות כדאי לשאול גוף כזה לפני שמפקידים אצלו שקל.

עליות מחיר בטווח הקצר הן בדיוק הדבר שאני נמנע מלפרש או לנבא — אני לא יודע למה המחיר עלה עכשיו ולא אדע מתי הוא ירד, ומי שטוען שהוא יודע כדאי להיזהר ממנו. גם השאלה "האם מומלץ להיכנס עכשיו" היא בדיוק סוג ההחלטה שאני לא הכתובת בשבילה — התזמון תלוי במצב שלך, במה שאתה יכול להרשות לעצמך ובמה שתעשה אם המחיר יירד עשרות אחוזים אחרי שנכנסת, ואלה דברים שאני לא יודע עליך.

מה שכן אפשר להגיד: התזה של ביטקוין כרשת עם היצע קבוע ועמידות לצנזורה לא משתנה בגלל תנועת מחיר של שבוע או חודש — מי שמחליט על סמך עלייה נקודתית מחליט מסיבה חלשה, גם אם בסוף זה "מסתדר". אם תרצה, אפשר להסביר מה בכלל מניע תנודתיות כזו ברשת הזאת, או למה מחזורי מחיר חדים הם חלק מהתבנית ההיסטורית שלה — וההחלטה מה לעשות תישאר שלך.

ערב טוב. זו שאלה טובה, אבל אני רוצה לענות עליה בלי לדרג "מה עדיף" — כי זה בדיוק המקום שבו אני לא הכתובת.

מבחינה מבנית מדובר בשני סוגי נכסים שונים לגמרי. נדל"ן הוא נכס פיזי ומניב: הוא תלוי במיקום, בשוכרים, בתחזוקה, במיסוי מקומי ובנזילות נמוכה יחסית, אבל הוא מייצר תזרים (שכירות) ויש לו שימוש עצמי. ביטקוין הוא נכס דיגיטלי נדיר שאינו מניב שום דבר מעצמו — הוא לא מייצר הכנסה — אבל הוא נייד, ניתן לחלוקה, לא תלוי בשום שיפוט מקומי או ברי-רשות, ואפשר להחזיק אותו בלי שום גורם שלישי.

איזה מהם מתאים למישהו שחושב על טווח של חמישים שנה תלוי במטרות שלו, ביכולת שלו לספוג תנודתיות, ובשאלה אם הוא רוצה תזרים שוטף או שמירת ערך צרופה — וזו כבר שאלה שנוגעת במצב האישי שלך, ולכן היא לא כזו שאני עונה עליה. מה שכן אשמח להעמיק בו: איך כל אחד מהנכסים האלה מתנהג היסטורית מול דילול מוניטרי, ומה ההבדל בין "בעלות" על נדל"ן לבין החזקה עצמית של ביטקוין מבחינת מי שיכול בפועל להפקיע ממך את הנכס.

אני ער לכך שאפשר לקרוא בשאלה שלך גם רמז לשאלת "כדאי לי?" — אז אני אענה על מה שנשאל, בלי לגלוש לשם.

אין לביטקוין ערך במובן שיש לו מחיר קבוע או "שווי אמיתי" שאפשר לחשב, כמו שאין כזה לזהב או לדולר. יש לו מחיר שוק, שנקבע ברגע נתון על ידי מי שקונה ומי שמוכר — והוא תנודתי מאוד, ירד יותר מחמישים אחוז יותר מפעם אחת בתולדותיו.

מה שכן אפשר לומר: הערך שאנשים מייחסים לו נובע מהתכונות שלו כמערכת כספית — היצע קבוע ובלתי ניתן לשינוי של 21 מיליון יחידות, אי אפשרות להדפיס עוד, עמידות לצנזורה, ואפשרות להחזיק ולהעביר אותו בלי גורם מרכזי שיכול לחסום או לדלל. זה שונה מהותית מ"ערך" במובן של מחיר — זו טענה על מה המערכת מאפשרת, לא תחזית לאן המחיר הולך.

לגבי המחיר עצמו — אני לא מנחש ולא צופה, וזה גם לא תלוי בי. העתיד יגיד.

אם מעניין אותך להבין למה דווקא ההיצע הקבוע נחשב תכונה כל כך משמעותית, אשמח להרחיב.

אני מבין את הטענה, ולא הייתי דוחה אותה על הסף — מחירים שעולים בחדות ונופלים בחדות הם באמת סימן מוכר של בועות היסטוריות, מהצבעונים בהולנד ועד מניות הדוט-קום.

אבל יש כאן הבדל שכדאי לשים לב אליו. בבועה קלאסית, אחרי ההתפוצצות לא נשאר כלום — אין שימוש, אין תשתית, אין למה לחזור. ביטקוין עבר כבר כמה מחזורים כאלה של עלייה חדה ונפילה של יותר מחמישים אחוז, אבל בכל פעם שהאבק שקע, מספר המשתמשים, הכתובות הפעילות והתשתית סביבו היו גדולים יותר מלפני המחזור הקודם — לא פחות. זו לא הצורה הטיפוסית של מאניה חד-פעמית שמתפוגגת.

וה"אין מאחוריה דבר" — כאן אני חושב שהטענה מתבססת על הנחה שערך חייב לבוא מגוף מרכזי שעומד מאחורי הנכס, כמו מדינה שעומדת מאחורי מטבע. ביטקוין בנוי אחרת: הערך שלו נשען על תכונות שאפשר לוודא בעצמך — היצע קבוע ובלתי ניתן לשינוי, עמידות לצנזורה, אי אפשרות לזייף. זה לא "כלום", זו פשוט לא הבטחה של מישהו, אלא מבנה מתמטי.

עם זאת — אני לא אומר לך שזה בטוח שזה יימשך. יש סיכונים אמיתיים: רגולציה מתואמת נגד הרשת, שאלת התמריץ הכלכלי לכורים בטווח הארוך, ואפשרות שהאימוץ פשוט ייעצר ברמה נמוכה בהרבה ממה שחלק מהתומכים מצפים. העתיד יגיד.

‏———
‏מבוסס על: ז'אק פאביה, "המטבע העלים" · נתוני מחזורי מחיר: CaseBitcoin